ראשי | תפיסות חדשות | הברבור השחור, העיר החכמה ובעית אבטחת המידע

הברבור השחור, העיר החכמה ובעית אבטחת המידע

תאוריית הברבור השחור[1] גובשה על ידי הכלכלן נאסים ניקולאס טאלב והוצגה במלואה בספרו “הברבור השחור” (דביר, 2009)  ברבור שחור תואר כאירוע יוצא דופן בעל השפעה גדולה מאוד שלכאורה לא ניתן לצפייה מראש – אך מבחינה היסטורית, יש לצפות שאירועים מסוג זה יקרו אחת לזמן מה.

המושג ברבור שחור הגיע מהתפיסה המערבית העתיקה שטענה כי “כל הברבורים לבנים”. בהקשר זה, ברבור שחור שימש כמטפורה למשהו בלתי אפשרי. משמעות המושג השתנתה במאה
ה-17 כשגילוי ברבורים שחורים באוסטרליה הוכיח כי גם מה שנתפס כבלתי אפשרי עלול להתגלות כאפשרי. באופן שבו טאלב משתמש בו, “ברבור שחור” הוא מאוד יוצא דופן ובלתי צפוי, אך יש לצפות שלא כל הברבורים יהיו לבנים. היום אגב, לתיאור משהו ש”לא יכול לקרות” משתמשים בתיאורים כגון “כאשר חזירים יעופפו” או “כאשר תצמחנה שערות על כף ידי”…

טאלב מציין הרבה מהתגליות המדעיות החשובות בהיסטוריה כברבורים שחורים, לא מכוונים ובלתי צפויים אך בעלי השפעה אדירה. דוגמאות אחרות של טאלב לאירועי ברבור שחור הם פיגועי 11 בספטמבר, מלחמת העולם הראשונה, פירוקה של ברית המועצות, תחילת השימוש באינטרנט, התמוטטויות בורסה שונות ואסונות טבע. למשל, גל הצונאמי המתרחש רק לאחר רעידת אדמה משמעותית הינו אירוע נדיר כל כך, שנוטים להתעלם מאפשרות התרחשותו, אלא שהשפעותיו עשויות להיות כה כבדות, עד שהתעלמות שכזו תוביל בהכרח ובוודאות של מאה אחוזים לאסון רב נפגעים, ביום שבו תתרחש רעידת האדמה. טאלב ממליץ, לפיכך, להתייחס לאפשרות של התמוטטות הרת-אסון בתחום מסוים כאל ודאות, ולהיות מוכנים להתמודדות אתה.

האשליות שמפריעות

טאלב מנתח גם שלוש אשליות עיקריות שמפריעות לאדם להתייחס בצורה נכונה להיסטוריה. לטענתו, כאשר מוח אנושי בא במגע עם ההיסטוריה, הוא סובל משלוש מחלות. המחבר קורא להן
“שלישיית האטימות” –

אשליית ההבנה – כל אחד חושב שהוא יודע ומבין את העולם שסביבו. העולם מורכב יותר מכפי שנדמה לנו ורובן המוחלט של הנסיבות והקשרים פשוט נעלם מעינינו.

עיוות הראייה לאחור – אנו יכולים להעריך עניינים רק לאחר מעשה. משם נראה הכל מובן מאליו וצפוי מראש. בזיכרונו של האדם נשארים רק מעט דברים שהוא רואה בהם רצף הגיוני.

הערכת היתר – של מידע עובדתי והמוגבלות של אנשים משכילים ומומחים. האדם נוטה לתת אמון יתר בנתונים שמוצגים בצורה מדעית וכדעות של בני סמכא עטורי דרגות אקדמיות.

על בסיס אותם נתונים אפשר לחזות תחזיות שונות המרוחקות מהמציאות באותה מידה.
אין קשר הכרחי בין עבר לעתיד.

IoT – אינטרנט של הדברים 

האינטרנט של הדברים (באנגלית: Internet of Things, או בקיצור IoT), הוא טכנולוגיה שבה מכשירים משתמשים באינטרנט כמו בני אדם – שואבים מידע ומזינים מידע למערכות מתוקשבות. מידע שנשלח על ידי מכשיר יכול לכלול למשל מיקום, טמפרטורה, לחות, תמונות וכדומה ומנגד – יכולים להשתמש במידע שהוזן לרשת על ידי מכשירים אחרים או בני אדם.

עיר חכמה, שהיא תוצר של האינטרנט של הדברים, היא עיר שהמערכות והשירותים שלה מחוברים למערכות האינטרנט, וכך, מתאפשר לה למנף את המידע הנשאב מהעיר על מנת למצות משאבים באופן אופטימלי ולקבל החלטות טובות ומושכלות יותר. היא ערוכה לחזות ולפתור בעיות באופן יזום ויכולתה להתמודד עם מצבי חירום (ביטחוניים, תנאים אקלימיים קשים, מגפות או אסונות טבע) גבוהה יותר. היא פועלת באופן פרו אקטיבי ומתווה לעצמה את הדרך לשינוי באמצעות חדשנות וטכנולוגיה. האינטרנט של הדברים הוא המשך ישיר של גישות “הבית החכם” ו”העיר החכמה” ויכול להתייחס למגוון רחב של מכשירים, כמו ניטור שתלי לב, שבבים המותקנים על חיות משק לצורכי ניטור, כלי רכב המצוידים בחיישנים מובנים, התקני שטח המסייעים לכבאים בפעילות חילוץ והצלה והתקנים המתקשרים בינם לבין אחרים כדי לספק חווית שימוש משותפת. בתחום זה, מאמצי חברות טכנולוגיות רבות ממוקדים בימים אלה בפיתוח טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית, שבאמצעותה המכשירים השונים יוכלו למשל לזהות את דפוסי ההתנהגות שלנו ולפעול לפיהם – לתועלתנו או לתועלתם של אחרים (החל מבני משפחה, מעסיקים ואפילו המשטר…)[2],[3]

על פי נתונים של חברת המחקר גרטנר, בסוף 2020 מספר ההתקנים המחוברים בעולם יגיע לכ–26 מיליארד. על פי חברת הייעוץ מקינזי, שווי השוק הגלובלי של תחום האינטרנט של הדברים צפוי להגיע ל–620 מיליארד דולר עד 2025 כך שהעולם בהחלט צועד לכיוון זה ואנו רק בתחילת הדרך.

מדע בדיוני. האמנם?

מבין אלפי הספרים שנכתבו בסוגת המדע הבדיוני, אביא כאן שתי דוגמאות, אם כי ודאי שקיימות גם אחרות.

הראשונה היא ספרו של אלפרד בסטר (Alfred Bester) פני מועדות לכוכבים (ספריית עם עובד, 1978). האנושות בעיצומה של מהפכה, בניסיון הסתגלות למצב חדש. האנושות לוקחת עליה אחריות חדשה לניהול ענייניה שלה וגולי פויל, גיבור הסיפור, שהוא בעצם קרבן של מהפכה זו הננטש על שברי ספינת חלל שהושמדה, מוצא, כשהוא נדחף אל מעבר לגבולות השפיות את היכולת לבצע התעתקות, טלפורטציה. מרגע זה, שום מקום בעולם איננו מוגן עוד בפני חדירת זרים משום שדי לך לדמות בעיני רוחך את מקום הנחיתה ומיד תתעתק לשם. האנושות בונה, מִשֶכָּך, מתקנים וטכנולוגיות המאפשרות לחזור ולשמור על רמת פרטיות מסוימת.

הדוגמא השנייה היא ספרם של רוג’ר זילאזני  (Roger Zelazny)ופרד זבלהאגן הסתלכרנות (עם עובד, 1982) המספר על ישות חדשה הבאה לעולם. תאיה הם מעבדים, נשמתה חיה בבנקי נתונים מוול סטריט ועד לכיכר האדומה. זה לא טוב ולא רע. אבל זה מאוד מסוכן. סיפורם של גבר ואישה הלכודים במאבק בין תאגיד חסר נשמה ונשמתה של מכונה חדשה… צעיר חוקר עבר שהוא זוכר במעורפל ומגלה מחדש את יכולתו לגָשֵר במפגש בין נפש למחשב. כל תא טלפון מהוה עבורו נקודת גישה אל קווי הנתונים חובקי העולם במלחמתו בתאגיד מרושע.

מה משותף לשתי דוגמאות אלה ולספריו של ז’ול ורן?[4] מסביב לעולם בשמונים יום; 20 אלף מייל מתחת למים; מהארץ לירח או מסע אל בטן האדמה? הסופר נולד בשנת 1828 ונפטר בשנת 1905 ואת כל מה שכתב כפנטזיה – כבר הגשמנו.

המדען הגאון ניקולה טסלה[5] – הקוסם מהמערב, כפי שכונה בארה”ב. בשנת 1900 כתב: “… איש עסקים מניו-יורק יוכל להכתיב הוראות שיופיעו מיד במשרדו בלונדון או בכל מקום אחר בעולם. הוא יוכל לחייג משולחנו לכל מנוי טלפון על כדור הארץ ללא כל שינוי בציוד שעומד לרשותו היום. מכשיר זול, בגודל של שעון יד, יאפשר לבעליו לשמוע בכל מקום, בים וביבשה, מוזיקה, דבריו של מנהיג פוליטי, איש מדע, דרשה של כומר המושמעים מכל מקום, מכל מרחק. באותה דרך כל תמונה, אות, ציור או דפוס יוכלו לעבור ממקום למקום…”[6]    – יש לכם מכשיר כזה?

Big Data

ובעברית – נתוני עָתֵק, הוא מונח המתייחס למאגר מידע הכולל נתונים מבוזרים, שאינם מאורגנים לפי שיטה כלשהי, המגיעים ממקורות רבים, בכמויות גדולות, בפורמטים מגוונים, באיכויות שונות. כל ארגון אוגר ומטפל, בימינו, בכמויות בלתי נתפסות של מידע: משיחות טלפון מוקלטות ועד הרגלי הקניה של לקוחותיו. אחד האתגרים הגדולים של טיפול ב Big Data – הוא מיצוי תובנות ומסקנות מעשיות מתוך הררי המידע הזמינים. כדי לעשות כן, יש צורך במערכות המבצעות בדרכים שונות “כריית מידע” מהמאגר, בהקשרים שונים, כולל שימוש ביישומי בינה מלאכותית.[7]

האתגר בניהול נתוני עתק הפך תחום זה לעניין מרכזי בטכנולוגיית מידע: העלות הזולה יחסית של אמצעי האחסון, מצד אחד; הכמות הגדולה של מידע המגיע משלל מקורות (אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, מכשירים סלולריים, מצלמות אבטחה, חיישנים ועוד), מצד שני, גורם לכך שמידע נאגר ללא מחיקה, ומאפשר יכולות ניתוח וזיהוי תבניות ומִתְאָמִים, הנדרשות בעולמות תוכן רבים.

בניגוד לנתוני העתק – ‘Small Data’ הוא מונח המתייחס לעשיית שימוש בכמות קטנה יחסית של נתונים, בנפח ופורמט, שעושה אותו לנגיש, אינפורמטיבי ושימושי. אחד החוקים של מערכת מורכבת גורס כי למרות מורכבות המערכת, רק מספר קטן של גורמים משפיע עליה בזמן ובמקום נתונים. על בסיס העיקרון הזה, טוענים חסידי ה – Small Data,  ניתן לייצר ידע רב בעזרת מידע מועט ובסיסי. לצורך כך, אין צורך במערכי נתונים גדולים, המספקים בעיקר מבט היסטורי ולפיכך אין כלל צורך באגירת מידע מסוג Big Data, ואין צורך בתוכנות יקרות ל”כרייתו”. האם קל יותר להגן על Small Data מאשר על נתוני עתק? חשבו על כך.

הברבור השחור

ושוב – ברבורים שחורים

ראש ה-CIA לשעבר, דיוויד פטראוס, קבע בתחילת 2012 כי רעיון “הבתים החכמים” הוא אוצר של ממש לאנשי ריגול, ועומד, לדבריו, לשנות את תפישת הסודיות שלנו. לאינטרנט של הדברים השלכות מרחיקות לכת על הביטחון הלאומי של מדינות, מפני שהוא משנה לחלוטין את תפיסת ביטחון המידע: חפצים בעלי עניין יאותרו, יזוהו, ינוטרו ויישלטו מרחוק באמצעות טכנולוגיות כגון זיהוי תדרי רדיו, רשתות חיישנים, שרתים מזעריים, וכולם יחוברו לדור הבא של האינטרנט באמצעות מחשבים רבי עצמה בעלות נמוכה. במילים אחרות, יתכן מאוד שבעתיד מכונת הכביסה שלכם תהפוך לאוזניים של סוכנויות הריגול בביתכם.

זוכרים את אדוארד סנאודן? ביולי 2013 חשף את הדרך שבה מצותתות סוכנויות הביון האמריקניות למיליוני אנשים ברחבי העולם.[8]

אנו מתרגשים מכל שמועה על וירוס מחשב המסתובב בשכונה. בעולם המרושת, וירוס מחשבים פשוט יכול להפוך לסכנה של ממש ולגרום לאסונות ענק בקנה מידה גלובאלי. האם יחד עם הפיתוחים המקסימים בתחום רכישת המידע וניתוחו – אנו מפתחים גם דרכי הגנה מתאימות מפני “הסתלכרנות” או טלפורטציה? אלו הן רק שתי דוגמאות מעניינות, ספרותיות בשלב זה, לברבורים שחורים.

רעיון הררי המידע ודרכי רכישתו סופג ביקורות גם מפילוסופים ואֶתיקנים ברחבי העולם הטוענים כי האדם אינו צריך שהמקרר יספר לו שהחלב נגמר, עליו לגלות אחריות ולהיות מעורב בחייו שלו עצמו מבלי לתת למכשירים לנהל אותם עבורו. הם טוענים כי כבר היום הטכנולוגיה משפיעה על קבלת ההחלטות המוסרית שלנו, ובעתיד תהיה לה השפעה מהותית על אוטונומיית האדם ופרטיותו. מאידך, קולות אחרים טוענים כי האינטרנט של הדברים הינו רעיון חיובי, אשר יוכל ליצור בעתיד מעין מערכת עצבית אוטונומית לכדור הארץ, וכך יתאפשר לנו להתחבר ל”קול הפנימי” האבוד של הפלנטה שלנו…[9]

בואו נחשוב רגע על “חוק מרפי”. כולנו מכירים אותו. למרות שהחוק נולד מתוך עקרון רציני שנועד לגלם את עקרון התכנון ההגנתי – צפיית טעויות – הרי שהחוק אינו עקרון מדעי. כלומר, אין אפשרות לחזות שהאפשרות הגרועה ודאי תנצח, אך יש סיבה להניח שהיא יכולה לנצח ועל כן כדאי להתחשב בסבירותה ולפעול בהתאם.[10]

 

מישהו אמר “ברבור שחור”?

[1] מתוך “תיאוריית הברבור השחור”, ויקיפדיה

[2] האינטרנט של הדברים נמצא בשלב 1.0

[3] האינטרנט של הדברים – ייצור ידע , ד”ר פנחס יחזקאלי

[4] קטגוריה – ספריו של ז’ול ורן – ויקיפדיה

[5] ניקולה טסלה – ויקיפדיה

[6] מסע בעידן הטכנולוגי – ניקולה טסלה, ד”ר אילנה מודלינגר

[7] הוויכוח שלא יסתיים בין Big Data ל – Small Data, ד”ר פנחס יחזקאלי

[8] הקלד אימייל – וקרא, Ynet

[9] הכל מחובר – האינטרנט של הדברים, טל פרוסט, Ynet

[10] חוק מרפי – ויקיפדיה

כדאי לראות גם את זה

Smart Cities It’s All About the Peaple – כנס ערים חכמות

סיטיזום, קהילת חדשנות אורבנית מיוסדם של משרד הכלכלה, משרד הפנים ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון …

כנס ערים חכמות ואזרחים דיגיטלים הראשון בדרום בעיר באר-שבע

הערים זוכות לפיתוח אורבני ולכן המרכז לחדשנות דיגיטלית CVI בנגב שותפים לאתגר זה וקיימו כנס …

כתיבת תגובה