fbpx
ראשי | אנליזה | החיפוש – בין חיפוש ברשת האינטרנט לחיפוש על פי אושו

החיפוש – בין חיפוש ברשת האינטרנט לחיפוש על פי אושו

מנועי החיפוש (גוגל) כהתגשמות הפנטזיות העתיקות של המין האנושי בחיפוש והחיפוש על פי אושו.

החיפוש מרתק אותנו כל כך, אנו מבלים חלק נכבד מחיינו בחיפוש אחר משהו. חיפוש אחר אושר, מידע, חפצים, אהבה. “אני מחפש את עצמי” ו”אני לא מוצא את עצמי” הן רק שתיים ממגוון קלישאות הקשורות לחיפוש.

 ובמה דומה החיפוש במנועי החיפוש לחיים שלנו? אם אין אנו יודעים מה אנו מחפשים, אנו לא נוכל לעולם למצוא… לעיתים, המזל מאיר לנו ואנו מוצאים דברים (פעם אמרו לי, ראשי התיבות של מזל: מקום, זמן ולעשות). אך האם אנו מוצאים את מה שחפשנו?  אנו יכולים שנים לחפש ולחפש, אך בעצם אם לא ברור לנו, אנו יכולים במשך שנים להסתובב סחור סחור, במעגלים ללא מוצא.

כך בחיפוש ברשת האינטרנט מומלץ להגדיר מראש מה מחפשים (סוג המידע), כמה מחפשים (היקף וזמן), איפה מחפשים (התאמת מקורות המידע).  כשידוע לנו וברור לנו מושא החיפוש, החיפוש הופך לתכליתי. אם לא קובעים מראש ולא מתכננים את דרך החיפוש, הרי שאפשר לגלוש בסבך הקישורים והאתרים. אומנם, לגלות דברים חדשים ואולי אפילו עולמות חדשים, אך לא למצוא את מה שחפשנו.

המסקנה: בכל תהליך חיפוש השלב הראשוני של הגדרת מושא החיפוש הוא קריטי!

דילוג על שלב זה, לא חוסך זמן. בחיפוש ברשת האינטרנט כמו בחיים, כדאי לעצור, לחשוב ולהשקיע זמן בהגדרה טרם היציאה לחיפוש!

החיפוש על פי אושו , מה ההבדל? החיים הם חיפוש – חיפוש מתמיד, חיפוש נואש, חיפוש חסר תקווה, אחר משהו שאינך יודע מהו. יש דחף עמוק לחפש, אך איש אינו יודע מה הוא מחפש. ויש מצב תודעה מסוים שבו כל מה שאתה מקבל לא נותן לך סיפוק. נדמה שתסכול הוא גורלה של האנושות. כי כל מה שאתה מקבל נהיה חסר משמעות ברגע שאתה מקבל אותו. אתה מתחיל שוב לחפש. החיפוש נמשך בין שאתה משיג משהו ובין שלא. נדמה שזה לא רלוונטי – מה יש לך ומה אין לך. החיפוש נמשך בכל מקרה. העניים מחפשים, העשירים מחפשים, החולים מחפשים, הבריאים מחפשים, החזקים מחפשים, החלשים מחפשים, הטיפשים מחפשים וגם החכמים – ואיש אינו יודע מה בדיוק.

יש להבין את עצם החיפוש הזה- מהו החיפוש ומדוע הוא קיים. יש איזה פער בתוך האדם, בתודעתו של האדם. בעצם המבנה של ההכרה האנושית יש מעין חור שחור. אתה משליך לתוכו דברים, והם נעלמים. שום דבר לא ממלא אותו, שום דבר לא עוזר למימוש הדחף. זה חיפוש קדחתני. אתה מחפש בעולם הזה, אתה מחפש בעולם האחר. לפעמים אתה מחפש את זה באלוהים, באושר, באהבה, במדיטיציה, בתפילה – אבל החיפוש נמשך. האדם כבר חולה מרוב חיפוש.

החיפוש לא מאפשר לך להיות כאן ועכשיו, כי החיפוש מוליך אותך תמיד למקום אחר. החיפוש הוא השלכה, החיפוש הוא שאיפה, רעיון שאי שם במקום אחר נמצא הדבר המבוקש – שהוא קיים, אך לא ברגע כאן ועכשיו. זה לא מרפה ממך, זה ממשיך למשוך אותך, לדחוף אותך. זה מטיל אותך לעבר טירוף הולך וגובר. זה מוציא אותך מדעתך. וזה לא מגיע לעולם לכלל מימוש.

האם אנו שואלים מה אנו מחפשים? האם אנו יושבים ומתעמקים בשאלה מהו אותו דבר שאנו מחפשים? לא. גם אם ברגעים מעורפלים, רגעים של חלימה, יש לפעמים שמץ של מושג מהו הדבר, זה אף פעם לא מדויק, לעולם לא מוגדר ממש. עדיין לא מגדירים את זה. אם מנסים להגדיר את זה, ככל שזה נעשה מוגדר יותר, אזי מרגישים שאין צורך לחפש את זה. החיפוש יכול להימשך רק במצב של עמימות, בהלך רוח של חלימה. כשהדברים אינם ברורים, אז ממשיכים לחפש, נדחפים על ידי דחף פנימי, מכוח איזו בהילות פנימית. דבר אחד אנו יודעים: אנו זקוקים לחפש. זה צורך פנימי. אבל אתה לא יודע מה אתה מחפש. וכל עוד איננו יודעים מה אנו מחפשים, כיצד נוכל למצוא? זה מעורפל – חושבים שהמפתח טמון בכסף, בכוח, ביוקרה, בכבוד. אבל רואים אנשים מכובדים, בעלי כוח, וגם הם מחפשים. רואים אנשים עשירים מאוד וגם הם מחפשים. עד סוף חייהם הם מחפשים כך שעושר לא יעזור ולא יועיל.

החיפוש נמשך על אף כל מה שצברת והשגת, כל מה שיש לך. החיפוש הוא בהכרח, אם כן, אחר, משהו אחר. התוויות האלה – כסף, כוח, יוקרה – נועדו רק לספק את המיינד. הם נועדו רק לעזור להרגיש שאנו מחפשים משהו. אותו משהו אינו מוגדר, הוא רק בגדר תחושה מעורפלת מאוד.

הדבר הראשון שמחפש אמיתי צריך לעשות – מחפש נעשה ערני במקצת, מודע – הוא להגדיר את החיפוש, לגבש לעצמו מושג ברור לגבי מושא החיפוש שלו. עליו להוציא את זה ממצב של חלימה, לפגוש את זה בערנות עמוקה, להביט בזה ישירות, לעמוד מול זה פנים אל פנים. מיד התמורה מתחילה להתרחש. אם אתה מתחיל להגדיר את החיפוש שלך, אתה מתחיל לאבד בו עניין. ככל שהוא נעשה מוגדר יותר הוא פחות קיים. ברגע שידוע בבירור מהו הדבר, פתאום זה נעלם. זה קיים רק כשאתה לא ער.

אושו מדגיש, החיפוש קיים רק כשאתה “ישנוני”. החיפוש קיים רק כשאתה לא ער. החיפוש קיים רק בחוסר המודעות שלך. חוסר הערות יוצר את החיפוש.

אז מה עושים? אחת הבעיות שאנו מחפשים בחוץ .. מאחר שהחושים שלנו מובילים אותנו לחפש בחוץ. כל החושים שלנו מוחצנים מטבעם. העיניים נפקחות החוצה, הידיים מושטות החוצה, הרגליים נעות אל העולם החיצון, האוזניים קשובות לקולות ולצלילים חיצוניים. כל הכלים שניתנו לך פתוחים אל החוץ. כל חמשת החושים נעים ומתפקדים בצורה מוחצנת. אתה מתחיל לחפש שם – היכן שאתה רואה, חש, נוגע. האור של החושים נופל החוצה, בעוד שהמחפש נמצא בפנים! את הקיטוב הזה יש להבין.

המחפש בפנים – אבל מאחר שהאור בחוץ, המחפש מתחיל לנוע באופן שאפתני, לנסות למצוא משהו בחוץ שיביא לו סיפוק ומימוש. זה לא יקרה לעולם. זה לא קרה מעולם. זה לא יכול לקרות מטבע הדברים, כי כל עוד אינך מחפש את המחפש, כל החיפוש שלך חסר משמעות. כל עוד אינך לומד לדעת מי אתה, כל מה שאתה מחפש עקר וריק מתוכן, כי אינך יודע את המחפש. בלי ידיעת המחפש, איך אפשר לנוע בממד הנכון, בכיוון הנכון? זה בלתי אפשרי. הדברים הראשונים צריכים לבוא ראשונים.

אלו, אם כן, שני הדברים החשובים: הדבר הראשון, הבהר לעצמך היטב מהו מושא החיפוש שלך. אל תצא סתם כך לגשש באפלה. מקד את תשומת לבך במושא החיפוש: מה אתה מחפש באמת? כי לפעמים קורה שאדם רוצה דבר אחד, ויוצא לחפש דבר אחר, כך שאפילו אם הוא מצליח, זה לא מביא לו סיפוק ומימוש.

רואים בני אדם שהצליחו? ניתן למצוא כשלונות גדולים מהם?שומעים את האמרה שאומרת שאין דבר מוצלח יותר מהצלחה. זה שגוי מהיסוד. אני רוצה לומר שאין כישלון גדול יותר מהצלחה. האמרה הזאת באה בוודאי מפיהם של טיפשים. אני חוזר: אין כישלון גדול יותר מהצלחה. אדם מצליח מוצא את עצמו תמיד בסיומו של דבר מושלך חזרה אל עצמו, וסובל ייסורי תופת מפני שהוא רואה שבזבז את כל חייו. הוא חיפש וחיפש, הוא הטיל את כל יהבו, את כל מה שהיה לו, על החיפוש הזה. עכשיו הוא נחל הצלחה, הוא השיג את יעדו, והוא מגלה שלבו ריק. נשמתו חסרת משמעות, ואין ניחוח של אושר, אין חסד ורווחה.

כך שהדבר הראשון הוא לדעת מה בדיוק אתה מחפש. אני עומד על כך – כי ככל שאתה ממקד את מבטך במושא החיפוש שלך, הוא מתחיל להיעלם. כשמבטך ממוקד לגמרי, פתאום אין מה לחפש. בו ברגע עיניך פונות פנימה, אל עצמך. כשאין מושא לחיפוש, כשכל המושאים נעלמו, יש ריקות. בריקות הזאת מתחוללת ההמרה, הפנייה פנימה. פתאום אתה מתחיל להתבוננן על עצמך. עכשיו אין מה לחפש, ושאיפה חדשה נולדת, לדעת את המחפש.

השאלה “מי הוא המחפש?” נהייתה החשובה!!! המחפש הוא יעד החיפוש.  

המסקנה לגבי חיפוש מידע/ ידע !

ראשית, הבנה מעמיקה מי הוא המחפש. אם לא יודעים מי הוא המחפש לא ניתן להתחיל בתהליך החיפוש. המשמעות, לדעת מה רוצים? הגדרה מדויקת. שנית, הגדרת החיפוש באופן יסודי וברור. כאשר מבצעים הגדרה מקיפה של מושא החיפוש, כל תהליך החיפוש משתנה והוא הופך למובנה ומותווה למושא החיפוש ולא למקומות לא נכונים ומתאימים. 

 התהליך הזה נכון לחיפוש אישי (המשמעות שלנו בחיים) ולחיפוש מידע עסקי, טכנולוגי, אקדמי ועוד. בתחום העסקים, אם לא יודעים מהו החזון, המטרות והאסטרטגיות, לא יכולים לדעת מה רוצים לחפש. אם לא מכירים את החברה (לא מבצעים ניהול ידע ולא יודעים מה יודעים), בעצם לא מכירים את ה”מחפש”, אז וודאי לא מסוגלים לצאת לחפש מי הם המתחרים, מהי הסביבה העסקית ולא מכירים את העסק. כאשר מסיימים שלב זה, רק אז יכולים להתחיל בתהליך ההגדרה של מושא החיפוש (חברה, טכנולוגיה, מכרז, ריגולציה ועוד). בשלב זה מתחילים את תכנון את תהליך החיפוש – סוג המידע, מקורות המידע וכלי החיפוש.  

בטל, ג’ון. החיפוש, כיצד גוגל ומתחרותיה שינוי את פני התרבות וכתבו מחדש את חוקי עולם העסקים. ירושלים: עברית וכתר. 2006. אושו. אנטימיות, לתת אמון בעצמך ובאחרים. הוד השרון: אסטרולוג. 2005.  

המאמר נכתב בבלוג בקפה דה מרקר בשנת 2007 וזכה ל – 1100 צפיות .

כדאי לראות גם את זה

תוכניות כנסים בנושא אנליזה

כנס מטעם הפורום הישראלי למודיעין תחרותי (פימ”ת) ומכון היצוא להסתייע באנליסט  להשלמת הפאזל המודיעיני בהשתתפות מרצה …

התפיסה הארגונית היפנית ומודיעין עסקי תחרותי

מודיעין תחרותי מהווה גורם מרכזי בהצלחתן של חברות, זאת מאחר ואיסוף מידע הוא קריטי לפעילות …

כתיבת תגובה