ראשי | ייעוץ ד”ר ענת קלומל-צוייג

ייעוץ ד”ר ענת קלומל-צוייג

  • ייעוץ בפיתוח תוכנית חומש ליצירת ערים חכמות. 
  • ייעוץ בפיתוח ידע של רשויות מקומיות. 
  • ייעוץ בניהול ידע ארגוני. 
  • ייעוץ בכתיבת נהלים על פי תפיסה ווב 2.0 
  • שירותי מידענות 
  • ניהול פרוייקטים שיתוף הציבור 
  • ניהול מערך יזמות של עובדים ותושבים.

תוכנית חומש לאיתור הזדמנויות וחסמים בעיר חכמה ויצירתה בישראל לפי מודל “ניהול רשויות מקומיות מורכבות ומסתגלות”
ערים רבות ברחבי העולם נמצאות בתהליך הפיכה לעיר חכמה, עיר המשרתת את תושביה על ידי שימוש במידע וטכנולוגיה. ערים חכמות הן חלק מהמגמות המהותיות בעולם (מגה טרנדס) שישפיעו על כל אחד ואחת מאתנו האזרחים. ניהול עיר חכמה יאפשר ניצול כלל המשאבים הציבוריים בעיר, תוך שימת דגש על שירות לתושב ושמירת האיזונים בין הצרכים החברתיים, התרבותיים, הסביבתיים (קיימות) והכלכליים. ובדרך זו העיר תצליח לשפר את איכות החיים של התושבים, התאמת השירותים אליהם, שיפור התחבורה, צמצום צריכת האנרגיה, שיפור הבריאות ואיכות האוויר ואפילו עידוד צמיחה כלכלית.
אי אפשר להתעלם מהמגמות העולמיות המשפיעות על החיים שלנו. מגה טרנדס היא מכלול של שינויים גדולים אשר להם השפעה נרחבת בעולם. טכנולוגיות חכמות, תקשורת סלולרית, רשת האינטרנט, הטלפונים החכמים, האינטרנט של הדברים, השינוי בממשלות, במערכות הבריאות, מערכות החינוך והגלובליזציה, כל אלו ישפיעו על חיינו ועל התנהלות הרשות המקומית.

ארצות הברית וערים חכמות 
בפברואר 2016 פורסם דו”ח “טכנולוגיות ועתיד הערים” שהוגש לנשיא ארצות הברית ברק אובמה. לפי הדו”ח מעריכים כי יישומים טכנולוגיים יובילו לחסכון בזמן, שיפור הניידות בעלויות נמוכות יותר, תוך כדי צריכה יעילה של אנרגיה על ידי הפחתת צריכת החשמל ומים ובמקביל יצליחו לחסוך בפינוי פסולת. שילוב של טכנולוגיות מידע ותקשורת בעזרת חיישנים, כלומר, “אינטרנט של הדברים” ייצרו אפשרויות חדשות לניהול הפיזי של העיר, וישפרו את ייעילות הטיפול במרחבים הציבוריים ובכך גם צמצום הפערים הסוציו-אקונומיים בערים.

בריטניה וערים חכמות 
דו”ח שהוגש למשרד הכלכלה בבריטניה בתחום החדשנות המוניציפלית (UK Department of Business, Innovation and Skills, 2013), מעריך את היקף השוק של העיר החכמה בשנת 2020 ב – 408 מילארד דולר. השוק יכלול פתרונות בתחום ניהול חכם של אנרגיה, מים, תחבורה, פסולת וטכנולוגיות מידע נוספות. מחקר שוק אחר (MarketsandMarkets 2015) העריך את השוק מעל 1 טריליון בשנת 2019.

הודו וערים חכמות 

מדינת הודו מתכננת להקים 100 ערים שתהיינה חכמות. תהליך האורבניזציה המואץ מעלה בפני מדינת הודו אתגרים עצומים בעיקר בצריכת מים, ניהול הפסולת, התייעלות באנרגיה, תחבורה, חינוך, בריאות וביטחון. עליה מ 220 מיליון בשנת 1990, ל – 410 מיליון בשנת 2014 והערכה ל – 814 מיליון בשנת 2050. הרעיון העומד בפני תוכנית זו היא ראייה הוליסטית. מדינת הודו מתכננת להשקיע כ – 7.5 מליארד דולר בארבע השנים הקרובות.

ערים חכמות פותחות הזדמנויות עבור חברות טכנולוגיות ורשויות מקומיות לחולל שינויים מרחיקי לכת. שילוב של תשתית פיזית עם תשתית דיגיטלית משנה את תפיסת הניהול של העיר. אך לעומת הזדמנויות אדירות אלו, ישנם גם חסרונות רבים. ישנם שיקולים מקומיים שצריכים לקחת בחשבון, כגון שיקולים טכנולוגיים, מוסדיים (בירוקרטיים), פיננסיים ומשפטיים המהווים חסמי צמיחה של שוק העיר החכמה.
רשויות מקומיות במדינת ישראל מתמודדות עם חוסר בזמינות של מימון ציבורי, עדיין לא פתחו מודלים עסקיים מתאימים, ישנן חששות רבים לגבי ביטחון ופרטיות, וארגונים רבים עדיין לא משקיעים מספיק בפיתוח פתרונות.

הרשויות המקומיות במדינת ישראל עדיין לא ממפות את הפתרונות החכמים הקיימים עבור הרשות שלהן. בעיקר קיימים פערי ידע לגבי ההזדמנויות החדשות של עיר חכמה לבין ההתנהלות של הרשות המקומית בהווה.

ד”ר ענת קלומל-צוייג פתחה מודל “ניהול רשויות מקומיות מורכבות ומסתגלות” אשר מסייע לרשות להסתגל לשינויים ולנצל הזדמנויות

מודל “ניהול רשויות מקומיות מורכבות ומסתגלות” מאפשר להתחיל תהליך הפיכת העיר לחכמה על ידי בחינת השינויים החיצוניים (מגמות מהותיות עולמיות) והשפעתם על הניהול הקיים במחלקות השונות. ההתייחסות לכל מחלקה כיחידה עצמאית עם צרכים ייחודיים, המושפעת ממגמות עולמיות וממחלקות אחרות, אך יחד עם זאת גם בעלת השפעה על מחלקות אחרות, תוביל לאיתור הפתרונות החכמים לטווח ארוך יותר.
מערכות המחשוב הקיימות של העיריות משקפת בדרך כלל את האופי המפוזר שלהן, כיוון שרוב המידע נשמר במסדי נתונים נפרדים. חשוב מאוד לגרום למערכות לעבוד ביחד כמערכת מורכבת מסתגלת לשינויים החיצוניים. מודל זה מוביל לאינטגרציה טובה יותר של מנהל העיר והשימוש במידע לצרכי קבלת החלטות. כדי לשפר את השירותים הקיימים, ולפתח חדשים, המחלקות חייבות להיות מסוגלות לעבוד באופן עצמאי , אך גם לעבוד בשיתוף פעולה הדוק יותר. כדי שתוכלנה לתפקד בדרך זו, הרשות המקומית צריכה ליצור פורטל מידע המהווה בסיס לשיתוף המידע והידע של העובדים במחלקות השונות ברשויות,וממנו המידע יוצא החוצה אל התושבים. בעיר חכמה הרשות המקומית הופכת מעין סוכנות של מידע המחברת בין כל הגופים הפועלים באותו מרחב כמשרדי ממשלה, עסקים, ארגונים ועמותות וכן התושבים עצמם. הגישה לנתונים צריכה להיות פתוחה ושקופה כדי שתאפשר לכל המחלקות לעבוד בשיתוף פעולה לשם פיתוח שירותים יעילים המותאמים לתושבים וכן גם שירותים התורמים להעצמתם מבחינה סוציו-אקונומית.
הרשויות המקומיות נדרשות לפתח תוכנית חומש אסטרטגית שתהפוך את עירן לחכמה המותאמת למגה טרנדס בעולם. כחברת מועצת העיר כפר-סבא וכחברת הנהלת איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות אשר דרכה נחשפתי לרשויות מקומיות נוספות, אני נתקלת בתרבות ארגונית שאינה מתאימה לתפיסות החדשות הנקשרות לעיר חכמה, לא נחשפתי לתוכניות מערכתיות מובנות המובילות למערך של עיר חכמה. לצערי גם בתוכניות מתאר עתידיות, אין כל התייחסות לפיתוח עיר חכמה. מודל “רשויות מקומיות מורכבות מסתגלות” מבוסס על מודל ממחקר הדוקטורט בתחום המודיעין עסקי תחרותי משנת 2015 מאוניברסיטת בר-אילן.

 

ד"ר ענת קלומל בישיבת מועצה

IMG-20151104-WA0018

ד”ר ענת קלומל-צוייג, מומחית במידענות ופיתוח ידע. מרצה ויועצת לארגונים ורשויות מקומיות. חברת מועצת העיר כפר סבא הפועלת למען עיר חכמה. בעלת פורטל “יוצרים ערים חכמות בישראל”.