fbpx
ראשי | אנליזה | למה יש מנהלים שלא מקבלים החלטות על בסיס מידע?

למה יש מנהלים שלא מקבלים החלטות על בסיס מידע?

מנקודת מבט רציונלית, אנחנו אמורים להחליט רק החלטות שמתיישבות עם האינטרסים שלנו (הדגש על המילה “אמורים”). 

אנחנו אמורים להיות מסוגלים להבחין בין כל הבררות שעומדות בפנינו ולהעריך אותן בצורה המדויקת ביותר, לא רק ביחס לטווח הקצר, אלא גם ביחס לטווח הארוך – ותמיד לבחור בבררה הטובה ביותר בשבילנו. 

אם אנחנו עומדים בפני דילמה, אנחנו אמורים לראות את המצב באופן ברור, אובייקטיבי ובלי דעות קדומות. 

כך אנחנו אמורים להעריך טיעוני בעד ונגד כאילו אנחנו בוחנים ומשווים שני סוגים של מחשב נייד… או אפילו קבלת החלטה על הסבה מקצועית. 

דן אריאלי, חוקר הכלכלה התנהגותית כותב בספרו “וודאי יכול להיות נחמד אילו היינו יותר רציונליים ובהירי מחשבה בנוגע לכל אותם דברים שאנחנו “אמורים לעשות” או החלטות שאנחנו צריכים לקבל. 

המחקרים בכלכלה התנהגותית הובילו למסקנה: 

בני אדם הם יצורים לא רציונליים 

 מדוע אם כן, אני מעלה את הטענה הזו לכם אנשי המקצוע שעוסקים במידע או דאטה? 

אני חושבת שכאנשי מקצוע אנחנו צריכים לדעת לקבל החלטות למרות היותנו “יצורים לא רציונליים” ואנחנו צריכים להיות מאסטר בקבלת החלטות כדי לעזור למנכ”לים ומנהלים לקבל החלטות שיובילו אותם ליתרון תחרותי בר קיימה. 

 זו הסיבה שאנחנו חייבים לאמן את השריר של קבלת ההחלטות.

אנחנו צריכים להבין כיצד מתקבלות החלטות ולנסות להבין כיצד באמת אנחנו פועלים כדי שנוכל לראות מעבר להטיות שלנו, או של אנשי מקצוע שאנחנו עובדים איתם. 

אנחנו צריכים להיות יותר מודעים להשפעה שלהן עלינו לנסות לקבל החלטות טובות יותר. 

אנחנו כאנשי מקצוע צריכים לאבחן ולהבין את הכוחות הסמויים שמעצבים את ההחלטות שלנו ולמצוא פתרונות כיצד לבצע תהליך ייעוצי או עבודה מידענית איכותית לשם קבלת החלטות. 

אנחנו יכולים למצוא את המידע הכי טוב, אבל מקבלי ההחלטות יתעלמו מהמידע הנכון והמתאים לקבלת ההחלטות כי הוא מושפע מגורמים לא רלוונטים. 

 ככל שהשינויים החיצוניים מתגברים וככל שהמידע נעשה רב יותר, מורכב

והאי וודאות עולה על המציאות השיגרתית כמו בימי קורונה, הרי שאי קבלת החלטה מושכלת משמעה יצירת סיכונים והפסדים.

בשביל זה בדיוק פיתחתי וובינר שבו לומדים

>>>כיצד להיות מאסטר בקבלת החלטות<<<

וובינר שבו לומדים פרקטיקות לקבלת החלטות מקצועיות או עסקיות.

זהו, איפוא, מיינדסט שונה שבו מודעים לתהליכי קבלת ההחלטות.

שבו מודעים להחלטות מוצלחות וגם להחלטות מוטעות.

אפשר לעשות טעויות, אך אפשר גם לתקן החלטות מוטעות

אך לרוב אוסף החלטות מושכלות מקדמת אותנו במסלול בטוח לעבר העתיד משגשג.

הצלחה היא פועל יוצא של החלטות נבונות.

 אז איך קורה שישנם אנשי מקצוע אשר בקושי מקבלים החלטות?

הם נמנעים מכך או לא מייחסים חשיבות או תשומת לב מיוחדת לתהליכי קבלת החלטות. הם כל כך חוששים מהפסדים שפשוט התרגלו לא לקבל החלטות ולתת לחיים להוביל אותם. 

בשונה מכך, אנשים מצליחים הם יודעים לקבל החלטות בצורה איכותית המבוססת על המידע או דאטה ומצמצמת סיכונים.

למעשה, היכולת הזו היא נכונה לכל מומחה או איש מקצוע שרוצה להתקדם.

מנכ”לים ומנהלים חייבים להכיר פרקטיקות ולמקסם את ההחלטות שלהם.

אנליסטים של מידע או דאטה אנליסטים חייבים להיות מאסטרים בקבלת החלטות.

הם צריכים לדעת כיצד לסייע למנהלים לקבל החלטות אסטרטגיות מחוברות

למציאות. זו מיומנות חשובה שתתרום לאפקטיביות העבודה שלהם.

מחקר מאוניברסיטת קורנל בארצות הברית זיהה כי אנשים מקבלים בממוצע 35 אלף החלטות ביום. זה מספר עצום.

אבל כשמדובר בהחלטות מורכבות יותר, אנשים רבים נמנעים.

כשצריך לקבל החלטה אסטרטגית לטווח ארוך יותר, אנשים מתחמקים וחושבים טקטית.

ואם כבר מקבלים החלטות, אז הישראלים מחליטים מתוך אינטואיציות ולא מתבססים על מידע.

נשאלת השאלה, למה מנהלים פעמים רבות לא משתמשים במידע כדי לקבל החלטות?

במחקר שנערך בקרב מנהלים בחברות עסקיות גילה כי

50% טוענים שמידע הנדרש לקבלת החלטות אינו מצוי בידם בעת קבלת ההחלטה.

40% טוענים שאיכות המידע אינה מספיקה.

39% אומרים שהם מרגישים מספיק טוב בזכות הנסיון שיש להם.

32% אומרים שהמחיר של מידע איכותי מאוד יקר.

32% טוענים שהמידע לא מוצג באופן בו ניתן להשתמש בו.

29% אומרים שאינם מצליחים למצוא את המידע ההכרחי לקבלת ההחלטה.

23% ספרו שהמידע אינו מגיע בזמן או מגיע מאוחר מידי.

17% מספרים שהכלים להפצת המידע מורכבים לשימוש,

14% המידע מועבר באופן איטי.

חוסר במידע אינו מטיב עם החלטות. הוא מצמצם את שדה הראיה ומוביל לעיוורון ולהפתעות. אנחנו כמידענים, אנליסטים או דאטה אנליסטים צריכים להבין זאת ולעצב את הסביבה הנכונה לקבלת ההחלטות. 

אפשר לעשות טעויות, אך לרוב אוסף החלטות מושכלות מקדמת אותנו במסלול בטוח לעבר העתיד משגשג.

  

כדאי לראות גם את זה

כישלון הטיפול בנהלים באסון מירון

כשלים בנהלים מסתיימים באסונות. אסון מירון דוגמה לחוסר סינכרון ואי סדר שנובע מאי הטמעה של נהלים.

תוכניות כנסים בנושא אנליזה

כנס מטעם הפורום הישראלי למודיעין תחרותי (פימ”ת) ומכון היצוא להסתייע באנליסט  להשלמת הפאזל המודיעיני בהשתתפות מרצה …

כתיבת תגובה