ראשי | מאגר חברות | אפליקציות | ערים חכמות במדינות מפותחות בעולם; אתגרים ופתרונות

ערים חכמות במדינות מפותחות בעולם; אתגרים ופתרונות

הרעיון של “עיר חכמה”, הנקשרת ומקושרת לטכנולוגית מידע חכמה מקבל יותר ויותר תשומת לב בעולם. מרביתם של אנשי המקצוע, כמו הנדסאים, חוקרים כיצד לבנות ערים חכמות, ואילו מאפיינים יש להצמיד להן. יחד עם זאת, יש לשאול מי יאכלס אותן ומה זה אומר להיות אזרח של עיר חכמה. במסגרת פגישה השנתית של הוועידה לפיתוח המדע והטכנולוגיה שנערכה באו”ם במאי 2016 הועלו שלושה אתגרים מרכזים שעומדים מול ערים חכמות, ודרכים איך להתגבר עליהם.

“ערים חכמות מייצרות מנצחים ומפסידים “

 

הטיעון של מצדדי הערים החכמות כי יש בהן כדי לרפא את כל תחלואי העיר, נתקל מנגד בביקורת של ענף מדעי החברה בגלל הבעיות האנושיות שהן יוצרות.

הבעיות האלה אופייניות למקומות בעולם, כמו דלורה שבהודו, היכן שחוואים מנושלים מאדמותיהם במטרה לבנות את העיר; במסאדר שבאיחוד האמירויות הערביות, אשר ויתרה על עתיד נטול-פחמן לאחר המשבר הכלכלי העולמי; ובסונגדו, שבדרום קוריאה שעד עכשיו נשארה עיר רפאים.

כל הערים האלה התחרטו על הבטחותיהן לפתור נושאים שמתלווים להגירה, גדילה במספר האוכלוסייה בערים ושינויי אקלים. מצד שני, ישנן ערים חכמות משופרות, אשר מתמקדות במשיכה של השקעה בבתי עסק. הם מוסיפים תכונות חכמות, כמו אמצעים אלקטרוניים אשר ממחזרים פסולת, מוני מים ועוד תשתיות נוספות. למרבה הצער, הגישה הזאת מייצרת מנצחים ומפסידים, עניין התלוי במי שיש לו גישה ובעל אמצעים לשלם עבור טכנולוגיות חדישות. ה”מפסידים” הם אלה אשר האינטרסים שלהם לא מוגנים בעיר העתיד.

עם כל אלה ביחד, ערים חכמות חדשות ומושבחות מייצרות התפתחות גאוגרפית לא יציבה. הן ממעיטות בערכם של חוואים, עובדים בלתי פורמליים, יזמים וילידים, עיירות קטנות ושכונות עירוניות עניות. ובכל זאת, עדיין הן מאומצות מצדן של ארצות מפותחות כדוגמאות טובות ליזמות עירונית.  

מה אפשר לעשות?

החוקרים צריכים להבין כיצד ערים חכמות משפיעות על זכויות האזרח, חופש הדיבור ונטילת חלק בפוליטיקה דמוקרטית. נושאים אלה צריכים להיות ממוקמים בחזית ובמרכז של אג’נדות של העיר החכמה הלאומית.

ערים חכמות צריכות למצוא דרכים לעודד מאמצים של תנועות חברתיות לעבוד עם אזרחים בפריפריה. דוגמא טובה לכך, היא תכנית שבוצעה על ידי ילדים תושבי שכונת עוני בהודו, אשר כפתה על מקבלי ההחלטות במדינה להכיר בזכויותיהם לקבל שרותים עירוניים בסיסיים.

ערים חכמות צריכות למצוא דרכים לעודד מאמצים של תנועות חברתיות לעבוד עם אזרחים בפריפריה. דוגמא טובה לכך, היא תכנית שבוצעה על ידי ילדים תושבי שכונת עוני בהודו, אשר כפתה על מקבלי ההחלטות במדינה להכיר בזכויותיהם לקבל שרותים עירוניים בסיסיים.

עד לעכשיו, ערים חכמות נכשלו בגדול להודות באתגר שמוצג על ידי ה”החלוקה הדיגיטלית”; כלומר, חוסר השוויון החברתי והכלכלי שקיים כתוצאה של למי יש גישה לאמצעי תקשורת טכנולוגיים, ובאופן שנעשה שימוש בהם. ה”חלוקה הדיגיטלית” היא גם חלוקה מגדרית, והחלוקה הזאת מתחילה בבית; מדובר בתוצרים של גישה לא שוויונית לחינוך, למשאבים, ולעוצמה לקבלת החלטות ולטכנולוגיה בין בנים ובנות במשפחות החיות במדינות מפותחות.

אפליקציות המספקות אזהרות באשר לתקיפה מינית,או מחפשות להקל על עומס העבודה של נשים ע”י עזרה של מיקור המונים משפחתי, לא עוזרות להתמודד עם הסטטוס קוו המגדרי. שינוי יכול להתרחש רק אם ערים חכמות יבנו חירויות חדשות ויכולות עבור נשים הן בין כתלי בתיהן והן מחוצה להם.

מה אפשר לעשות?

אם עיר יכולה להיות “חכמה”, אז השגה של שוויון עבור נשים בזירה הביתית היא התחלה טובה. כלומר, יש להעניק לנשים חופש בקבלת החלטות ולהנגיש חינוך לבתים, כך שהן יוכלו להשתתף במקום העבודה ובציבור באופן שלא מפלה ביניהן ובין גברים.

מדיניות מתקדמת צריכה לכוון גברים ובנים לעצור אלימות נגד נשים במובן של תקיפות מיניות, אלימות משפחתית וכו’. מדיות חברתיות יכולות להיות כלי מועיל בנושא זה, אם ייעשה בהם שימוש רגיש. למשל, הקמפיין Men Can Stop Rape מכוון לשנות גישות ודפוסי חשיבה של גברים כדי ליצור תרבות המשוחררת מאלימות מגדרית.

  1. אנחנו עדיין נאבקים להגן על זכויות האדם באינטרנט”

רוב הארגונים הפרטיים שאוספים ואוגרים את פרטי האזרחים אינם מחויבים לשמור על זכויותיהם. לדוגמה, שנאת נשים ואיומים גזעניים לא מסוננים בפייסבוק בטוויטר. רק לאחרונה, חבר בקהילה הלהט”בית בבנגלדש נרצח באופן ברוטלי – אירוע שלמרבה הצער נחגג בקבוצות שמרניות קיצוניות בפייסבוק ובטוויטר.

אקטיביסטים בהודו מאוימים באופן ממושך בגלל ביקורת שהם משמיעים נגד הממשלה. קשה אם כך, לדמיין כיצד ערים חכמות יכולות לתפקד, כאשר אזרחיה חשופים לפגיעה בזכויותיהם לפרטיות ולחופש הדיבור.

 

מה אפשר לעשות?

המדיניות של ערים חכמות צריכה להיות עקיבה לזאת של עקרונות האו”ם להגנה של המידע; בין שאר הדברים, עקרונות אלה שומרים על זכויות האדם ולהפחתת המעקב אחרי תושביה. יכולות להיות מתוכננות על ידי אלגוריתמים. אזרחות אקטיבית צריכה להיות מותרת לשגשוג בעיר החכמה  על ידי חשיבה ביקורתית, דיונים וחילוקי דעות בצורות לא – אלימות.

אנחנו צריכים לחשוב מעבר להגדרות של ערים חכמות המוגדרים בפרמטרים כלכליים או ממוחשבים לטובת הדור הבא.

 

כדאי לראות גם את זה

כנס Smartcity 2020 – מרכז כנסים Avenue בתאריך 12.12.19

ועידת ישראל לערים חכמות Smart City 2020  הועידה מתקיימת בתאריך 12.12.2019 במרכז כנסים Avenue . …

שקיפות מאיצה ערים חכמות לפי ד”ר ענת קלומל-צוייג

ד”ר ענת קלומל-צוייג, חברת מועצת העיר כפר סבא בשנים 2013-2018 תציג בישיבת ועדת שקיפות הראשונה …

כתיבת תגובה